שוק הפשפשים שמוכר לרובנו בעברו כמקום שבו היה ניתן למצוא מלבד פשפשים כל מיני מציאות של ענתיקות ,רהיטים וכו’ הפך כיום למתחם של בילוי ופנאי שוקק חיים.
איך הכל התחיל? איך נוצר השינוי?
לפני שנים לא רבות ,אישה אחת שחמותה נפטרה ורצתה להיפטר מהחפצים שנותרו גילתה את שוק הפשפשים והעלתה רעיון למכור בו את הרהיטים.
חברים יעצו לה להימנע מכך כדי שלא להתמודד עם הסוחרים הוותיקים ולכן פתחה קפה ומסעדה שכל הרהיטים בה היו למכירה. פועה זה שם האישה וזה שם הקפה שהיווה את חוד החנית לשינוי האדיר שמתחולל בשנים האחרונות בשוק.
באחת מסמטאות השוק, מסתתר לו בית קסום המעיד על כוחו של חזון וכוחה של השראה – הדלת נפתחת והנשימה נעתקת אל מול – חלל חווייתי לנוסטלגיה ארץ ישראלית.
נבקר בבית נשוטט בסמטאות ונהנה מסיור קליל ומלא בהשראה.
כיצד זכר יכול לדגור על הביצים? האם ניתן לשחוט שחיטה כשרה גם חזירונים?
חיל האוויר שראשיתו במטוסי בד וזהב החבוי בקירות הם רק חלק מסיפורי המושבה שרונה הסיור במושבה הנמשך כשלוש שעות עוצר בחובו פרקים עלומים בהיסטוריה המקומית שוזר את סיפורם של הטמפלרים בסיפורי הגבורה של אנשינו טרום המדינה ובסיפור הקמת חיל האוויר הישראלי במרתפי היין של המושבה.
רחובות דרום העיר תל אביב, ולאחרונה גם יפו, מלאים בציורי גרפיטי שבעבר נחשבו לאווירה וקשקושים, וכיום הם נגזר אומנותי שעומד בפני עצמו. נסייר בסמטאות שכוחות אל אלו, נכיר את אופייה של האומנות הזו נלמד כיצד אומנים בינ”ל מגיעים לשרבט את אומנותם על קירות הבתים. ובסופו של יום, נלמד מהי אומנות הגרפיטי, מי הם האומנים וללא ספק גם נלמד לאהוב את האומנות הזו.
אל תל אביב של שנות העשרים הגיע העלייה הפולנית העשירה שהביאה איתם ממון רב ויצר תחרות של הנשים הפולניות. כל אחת רצתה להראות שביתה מיוחד יותר, יפה יותר, מעוטר יותר וכך נוצר הסגנון האקלקטי שהביא לתל אביב ארמונות יפהפיים של נשים פולניות עשירות עם עיטורים מצוירים של תלמידי בצלאל.
שנות השלושים הביאו איתם את העלייה מגרמניה. העלייה של הייקים, ואיתם את הסגנון הבינ”ל שמכונה באו האוס. סגנון זה גרם לכך שתל אביב הוכרזה כאתר מורשת עולמי. נסייר ברחובות הציוריים של סגנון האקלקטי ולצידו הסגנון הבינ”ל, נכיר את המאפיינים, נראה את מתיחת הפנים שעברו הרחובות בשנים האחרונות, נהנה מדופק החיים התוסס והצעיר של העיר ונתגאה בעיר העברית הראשונה.