קטגוריה: כללי

חופשת קיץ משפחתית ברמת הגולן.

לפני שנה אני זו שתכננתי את החופשה המשפחתית.. היינו באוחריד מקדוניה .
השנה שלומי הפתיע ובגדול יוצאים לחמישה ימים לצפון עם חברים .

אז יצאנו אתמול ישר לגילבון שעשיתי בפעם האחרונה עם חבר שהיה לי בגיל 20 התחלנו במפל דבורה וירדנו למפל הגילבון.
42 מעלות חום ועלייה שהייתה זכורה לי היטב מהעבר… הפעם כבר יותר בכושר ממה שהייתי אז..
משם המשכנו להפתעה הבאה.. איזה כיף להיות אורחת בהפקה.. הגענו למושב שעל למתחם יפהפה.
הרגשתי לרגע בארץ האגדות. אוהלי טיפי גדולים לכל משפחה. לצד כל אוהל יש אוהל מקלחת. בחוץ ערסלים וכל זה בלב יער.
אוויר מעולה ובלילה היינו צריכים סווצרים בשל הקור.(כאמור מדובר על חודש אוגוסט)
בבוקר קמנו מוקדם עם פנינו ליעד הבא (הלכנו על חופשת טיולים) נחל יהודיה.
נכנסנו ב10 בבוקר היה חם מאוד!!

הלכנו בסביבת הכפר העתיק והמשכנו למסלול של יהודיה עליון. שלומי האלוף עם גב תפוס הלך כל הדרך.. ירדנו לתוך הנחל והמשכנו בהליכה, לא קלה לדעתי, במים. עם מלא סלעים אבל הנוף והיופי של הבריכות היה שווה.
סיימנו בעלייה קשוחה ואז ירדנו למפל. בריכה בעומק 8 מטר ומפל משגע.
כל כך יפה..
כל כך גאה בילדים שהלכו כמו איילות, בלי להתלונן ואפילו עם לתת יד לאמא
ובסוף אופק גם הפתיעה שחופשה כזו שווה יותר ממלון (הצופים עושים טוב)..
רגע לפני החזרה הביתה החלטנו להצפין לאתר החרמון לחוויה קיצית.
הגענו בלי תורים ועלינו ברכבל עם הקרוניות החדשות לפסגה. תצפית נוף מרהיבה ומשם בסיור מודרך לאיזור הצבאי – קצת מורשת קרב ושיחה עם חיילים מקרוב, שהתלהבו מפיתה עם שוקולד וקיבלו מעוז ואביב מבטי הערצה.

ירדנו חזרה – שלומי ואני לקפה והילדים לקרוניות רכבת הרים. נהנו בטירוף.
עם המלצה הגענו למגדל שמס למסעדת ניסאן
הכל היה טעים, נקי ושירות מצויין.
לסיכום טיילנו מלא ברגל.
אכלנו טוב.
ישנו במתחם מהמם ומומלץ ונקי בטירוף.

חופשה בשדה בוקר – שלושה ימים במדבר בסטייל.
חודש מרץ, חודש הפכפך במזג אוויר ואצלנו במשפחה חוגגים 3 ימי הולדת.
בניתי חופשה משפחתית ברמה גבוהה, בדיוק שנפתחו המלונות. עם זמן איכות של ביחד וחוויות משותפות וגם פינוק.

לינה:
מלון קדמא הוא אחד ממלונות היוקרה של רשת ישרוטל, מלון שבנוי כחאן נבטי עם מוסיקה מזרח תיכונית והרבה חן ועיצוב מרשים.
המלון כולו בנוי לרוחב עם מתחמי ישיבה המשותפים, לצד הבריכה ולצד החדרים. הרבה ירוק בעיניים וספא מפנק.
בחרנו סוויטה משפחתית עם שני חדרים וסלון משותף לנוחות מירבית.
את ארוחת הערב אכלנו בפאב 40 אשר בטללים, המבורגרים משובחים מותאמים לכולם, גם לטבעונים.

פעילויות ואטרקציות:
עם רדת החשיכה הגענו לנקודה בלב המדבר שם חיכה לנו משה עם מחצלות, מדורה ותה חם והערב עבר בהסבר על הכוכבים והגלקסיות. מיותר לציין שבשל החשיכה והמקום המבודד הנראות של השמיים הייתה מחזה מרהיב.
למרות הקור המקפיא, זו הייתה חוויה שלא תשכח, כולל טלסקופ ענק שמשה הביא איתו ובזכותו יכולנו לראות כוכבים הרחוקים מאיתנו מאות שנות אור.

יום למחרת – 
מסלול הליכה רגלי בעין עבדת (יש להזמין מראש מקומות באתר רשות הטבע והגנים-תקופת קורונה). יש להצטייד במים ונעלים נוחות. אנחנו הלכנו עד המפל וחזרה, לחלופין, ניתן להמשיך ולטפס את ההר בסולמות ולהשאיר רכב אחד בסיום.
בשעות הערב הזמנו מראש ארוחת שף אצל איריס במשאבי שדה, מול הנוף הפתוח של בקעת צין.

יום אחרון
לאחר ארוחת הבוקר עלינו על הג'יפים בדרכינו לעין עקב. המסלול היה יפהפה, המעיין קריר ומלא במים. מפתיע ביותר לגלות מים בלב המדבר.
את ארוחת הצהריים הזמנו מראש, סלסלאות פיקניק ב"כנעניה" במדרשת בן גוריון – סלים טעימים ומגוונים.

שפע של אפשרויות טיול ואטרקציות גרמו לזה שזו הייתה בהחלט חופשה מושלמת.

לינה:
אני מאוד אוהבת את איזור סג'רה/אילנייה, מגוון צימרים מצויינים והרגשה של מושבה מהסרטים, מבני אבן יפים, מעיין והרבה טבע מסביב.

טיולים:
אנחנו בחרנו לטייל בנחל תבור. אחד ה-מסלולים היפים שהייתי בהם.
הכל נבחר בספונטניות של הרגע האחרון.
וכמי שמאמינה שעשייה כיפית היא ללא הרבה תכנונים ומשאירה מקום להיות מופתעים, זה מה שקרה.
פריחה נהדרת, מים, שקט -גן עדן.
מסלול נחל תבור, כניסה דרך קיבוץ גזית.
מותאם לכל המשפחה: יש קטע קצר של טיפוס ביתדות. כך שגם מים, גם אתגר וגם טבע-מושלם.
סיום בעלייה מסיבית של כ400 מטר.
שווה להביא נעלים מותאמות למים. מומלץ להביא דברים לפיקניק באמצע המסלול.
כתובת הגעה וויז נחל תבור קיבוץ גזית.

אטרקציה:
באחד הימים קמנו ב4 לפנות בוקר כדי לחזות בזריחה והפעם.. מכדור פורח.
נפגשנו עם החברה המארגנת בנקודה שנקבעה מראש, התלבשנו חם מאוד מה שבדיעבד לא ממש נחוץ כי בכדור יש אש בוערת מחממת.
בהגעה חיה לנו שולחן עם תה חם ופינוקים ומשם הנחיות אחרונות והופ לסלסלה וממריאים.
לא ניתן לתאר במילים את עוצמת החוויה של התנתקות מהקרקע והמראה לעבר השמיים.
פחד, התלהבות ולחץ התערבבו יחד, המחשבה שאני תלויה בין שמיים לארץ ומה שמחזיק אותי זה האש הבוערת בכדור, נתן תחושה שאנחנו חלק מסרט מצויר מצחיק.
הנוף הנשקף מהגובה: שדות חקלאיים, עדרי פרות המסתכלות לעברינו ולא מבינות מה חולף על פניהם ומסביב הרבה כדורים נוספים.
נחתנו בלב שטח חקלאי ושם חיכתה לנו שמפניה ופינת זולה ותעודות . עשינו זאת.

בניתי קונספט משפחתי שהתחיל בירושלים ומשם דרומה למדבר.
נקודה ראשונה
יצאנו ממעלה אדומים, החנינו את הרכבים ועלינו על הג'יפים לכיוון מנזר המרסבא.

הדרך כולה מרגישה כמו ארץ בראשית-כבשים, רועי צאן וחמור ובעיקר שקט אמיתי.
בדרך עצרנו למספר תצפיות נוף. ואז… מנזר מרסבא היפהפה נפרס לפנינו.
זו הייתה חוויה מיוחדת לכולנו. לגלות מנזר חצוב בסלע ונראה כמו מהאגדות.
משם נהננו מארוחת צהריים שהכינו לנו החברה של הג'יפים על שפת המצוק כולל מתחם זולה מפנק. נהננו מהשמש החורפית (חודש נובמבר) אכלנו טוב  וחזרנו למכוניות.
המשכנו ברכבים בנסיעה למתחם הלינה בצוקים.
נקודה שנייה צוקים
לינה – אני מאוד אוהבת את מתחם הצימרים בנוף צוקים. לא מנותק מידי, בריכה משותפת, ארוחת בוקר מושלמת וג'קוזי צופה לנוף.
למי שאוהב יוגה כמוני – את שעות אחה"צ בילינו בשיעור יוגה משפחתי מול הנוף, בחדר שכולו מאובזר עם חלונות ענק שצופים למדבר.
ארוחת ערב
בערב הגענו לביתו של השף יינון במושב פארן, יינון שעבד גם בלונדון עם אסף גרניט וגם בעוד הרבה מקומות מוכרים, הכין לנו ארוחת טעימה מוקפדת. ממש תאווה לחיך ולעיניים.
יום למחרת
בחרתי להכיר את חקלאי הערבה ולהראות לילדים מהי חקלאות ישראלית. ביקרנו בחממת פלפלים ובמושב צופר.
ארוחת צהריים "חטפנו" על הדרך במקדולנדס ומשם חזרה הביתה.

אחד המסלולים הכיפים והמומלצים גם לימים חמים – נחל בוקק
הכניסה למסלול ההליכה היא מתחנת הדלק החדשה מול מתחם המלונות, יש חנייה בשפע.
הכניסה לנחל בירידה תלולה וכל יתר המסלול הליכה נוחה עם שכשוך במים הזורמים.
על צלע ההר ראינו יעלים, חבורה שלמה שהולכים יחד. צילמנו ונפעמנו מעצמת הטבע.
סיומו של המסלול במפלון ואיזור של בריכת שכשוך טבעית.
משם המשכנו לים המלח, לפטריות המלח המפורסמות, לא נשאר מהם הרבה, בשל עומס המטיילים,                                                                                             אבל הצלחתי למצוא פינה יחסית שקטה וזו הייתה בהחלט חוויה ובעיקר השקט והיופי של המים.
מי שרוצה להגיע ב – waze
פטריות ים המלח ומשם לרדת לכביש עפר התחתון.
ארוחת צהריים מומלץ בפיקניק בתצפית נוף בכביש המוביל למלונות, קיימות סככות נוחות, צל ושולחנות.
למי שרוצה לקנות – במתחם המלונות ארומה ומקדונלד
ואם בא להשקיע ולהצפין – סעו לבית הקפה במצוקי דרגות. מול הנוף ואווירה של סיני.

מיותר לציין ששכחתי לשאול את יתר חברי המשפחה. ברגע ששאלתי ענו-תני לנוח בבית שבוע אחד-
לא עזרו התחנונים… ובבוקר חמישי עליתי על הרכב לעבר כביש הערבה עם אביב ואופק בדרכינו לרמת הגולן..
שלומי ועוז יגיעו יום למחרת (הגברים העייפים) באופנוע.
נסענו דרך כביש 90 שבעונה הזו נצבע ירוק ולאחר העצירה המסורתית בצומת צמח המשכנו לגבעת יואב.
דרך פתלתלה ועליות חדות ובסופן כל הנוף של הכינרת נפרס.
המלצה מהלב תגיעו קצת לפני שקיעה.

המראה, כמו בתמונות, מרהיב. המתחם כולו נצבע צהוב ואדום והיורטים… ללא מילים.
קיבלנו את היורט שלנו לסופ"ש.
המתחם נקרא הכפר בקצה ההר. החדר עם מזרנים עבים ונוחים, מקרר קטן, עמדת קפה… ומקלחת ושירותים מבריקים ונוחים.
מבחוץ מתחם זולה פרטית לכל יורט, עם שולחן וערסל.
כל המסביב מלא בצמחים במגוון צבעים וריחות-לוונדר, עשבי תבלין ובין לבין מסתובבות עיזים באחו ונוף מלא העין.
יש יציאה מהמתחם לשביל ישראל שעובר ממש בסמוך.
יש מתחם מאובזר לבישול עצמאי וגם מנגל.

טיולים באיזור
אנחנו טיילנו ביום שישי למפל גמלא-מסלול נחמד, לא קשה, המפל מרשים ביותר ובצד השני התצפית לעבר העיר העתיקה בהחלט חוויה.
יש להזמין מקום מראש (בתקופת קורונה)ברשות הטבע והגנים.
את היום למחרת שמרנו למקומות קרובים יותר ובעיקר היה חשוב לנו פעילות עם מים.
יצאנו מאוחר וניצלנו את הבוקר במתחם היפה עם טיול רגלי קצר מסביב..
ביקרנו בעין פיק, מעיין קטן ומדליק טובל בירק, מים זורמים ונקיים.

איך מגיעים?
רושמים בוייז עין פיק מביא עד המקום. חונים את הרכב ועולים בשביל השמאלי.
ומשם כבר המשכנו דרומה לכיוון הבית.
שלושה ימים של חוויה מומלץ בחום.
מה יש עוד לטייל בסביבה
מנחל תאנה לחורשת גבעת יואב:
נופי הכנרת וראשית ההתיישבות בגולן בימי העליה הראשונה.
אורך הקטע: 6 ק"מ
דרגת קושי: מצפון לדרום – בינוני. מדרום לצפון – קל.
איך מגיעים:
נחל תאנה על כביש 789: נוסעים מזרחה מעט יותר משבעה ק"מ מצומת כורסי במעלה כביש 789, כאן יורדת דרך רכב מהכביש מערבה. כאן אפשר לרדת מהרכב בביטחה וללכת על הדרך האדומה כ־200 מ' עד למפגש עם שביל הגולן. 
חורשת גבעת יואב: יוצאים מהשער המערבי של מושב גבעת יואב ונוסעים חצי ק"מ עד לחורשת אורנים והסתעפות של דרך העפר דרומה המתחברת עם שביל הגולן.
מחורשת גבעת יואב לאמפי גולן:
דרך כפרי הגולן ונחל עין גב לקו פרשת המים
אורך הקטע: 7 ק"מ
דרגת קושי: מצפון לדרום – בינוני. מדרום לצפון – בינוני.
איך מגיעים: 
גבעת יואב: יוצאים מהשער המערבי של מושב גבעת יואב ונוסעים חצי ק"מ עד לחורשת אורנים והסתעפות של דרך העפר דרומה המתחברת עם שביל הגולן. 
אמפי גולן: כביש 98 דרומית לקיבוץ אפיק, סמוך לצומת הכביש היורד לסוסיתא( בין סימני ק"מ 22-21)

מאום אל קנאטיר לנחל תאנה
ה"גראנד קניון" של מדינת ישראל
אורך הקטע: 9 ק"מ
דרגת קושי: מצפון לדרום – קשה. מדרום לצפון – קשה.
איך מגיעים:
אום אל קנאטיר: מכביש 808 מצפון לחיספין פונים מערבה לכיוון נטור. אחרי 2.3 ק"מ פונים דרומה על דרך עפר טובה, אחרי חצי ק"מ פונים מערבה ונוסעים עוד כ־2 ק"מ עד מגרש החניה. מכאן יורדים בשביל רגלי דרך אתר העתיקות היפה, אחרי המדרגות פונים דרומה למעיין, עוברים פתח בגדר לדרך רכב (מסומנת בכחול) ויורדים לתוואי ההטיה בו עובר השביל.
נחל תאנה על כביש 789: נוסעים מזרחה מעט יותר משבעה ק"מ מצומת כורסי במעלה כביש 789 דרך רכב יורדת מהכביש מערבה. כאן אפשר לרדת מהרכב בבטחה וללכת על הדרך האדומה כ־200 מ' עד למפגש עם שביל הגולן.

חנינו בחניון קרתא, נכנסנו לעתיקה דרך שער יפו. חטפנו בייגלה חם וכבר הרגשנו בעולם אחר, חצינו את הגבול. בשבילי, העתיקה היא סוג של חו"ל.

משם המשכנו לפטריאכיה הלטינית וכשפתחו לנו את השער נכנסנו לעולם קסום ונסתר. ביקרנו בכנסייה  המרשימה והגדולה במתחם.
הצצנו בתפילה שהתקיימה .הפולחן, הציורים , השירה, לקחו אותנו למחוזות אחרים.
לאחר אינספור צילומים המשכנו בסמטאות לכיוון הפטיסרי של אבו סייר. קרוב מאוד לשער החדש.

הקונדיטור, איברהים הוציא את עוגות האקלייר המושקעות ולצד אספרסו והפוך סויה, ישבנו בשמש והרגשנו כמעט כמו ב… פריז.
לצד הקפה הטוב, נהנינו מהקרמיקה הארמנית של סנדרוני. נפלא לראות איך הם מציירים בדייקנות כזו.
ירדנו בסמטאות, רחוק מההמון, הרובע הלטיני, היווני. חו"ל, כבר אמרתי ? ממש כך.

הגענו לשלושת הרחובות הכי עתיקים בעתיקה. הסמטה הצרה של רחוב הקצבים מספקת הרפתקה קולינרית נפלאה-קבב שאין שני לו. עטאייף-פנקייק ערבי שניתן למלא עם אגוזים או גבינה. מאכל חובה ברמדאן.
מדהים לראות כמה מקצועות שנעלמו מהעולם ועדיין פעילים בעתיקה. בין היתר גילינו סנדלר וחייט עם מכונת תפירה של זינגר.

התחנה הבאה הייתה בחומוס של זיאד, הבן של אבו שוקרי המקורי. ליד התחנה השמינית של הויה דולורוזה. הוא לא נזקק לשלט שמודיע מי הוא, יודעי דבר מתיישבים במקום הקטן ונהנים מהחומוס והפלאפל הטובים בעולם.
עלינו חזרה ברחוב אל חנקה, לכיוון שער יפו לתחנה האחרונה, הפטיסרי הקטן של זאק עם מגוון מאפים ועוגת גזר מצוינת.
אוהבת את העתיקה, את הרובע הנוצרי והמוסלמי ששומרים על האותנטיות ויחד עם זאת יש כבר נגיעות של עולם אחר שנכנסים פנימה.

יום כיפי, הליכה נינוחה ומתאים גם לילדים.